יצור חברתי מאוד או שלא?

בני האדם ביסודם הם יצורים חברתיים אשר חיו לאורך ההיסטוריה בחמולות ובשבטים. הילדים גודלו והתחנכו על ידי הקהילה כולה, לכל אחד היה תפקיד והחיים התנהלו כמו במשפחה אחת גדולה. כל אחד תרם את התוספת שלו לצלחת המשותפת וקיבל לפי צרכו בלבד.
במאה האחרונה חלה תפנית חדה באורח חיינו ובשגרת היומיומית של כל אחד ואחת מאתנו. הכסף החליף את הקהילה ואת השירותים והפונקציות אותם היא מילאה עבורנו. לא צריך שמישהו יבשל כי אפשר לקנות אוכל מוכן או לבשל בעזרת מכשירי חשמל שמקצרים את התהליך. אם נתקלים בבעיות בחיים יש אנשי מקצוע רבים ומגוונים. רופאים, פסיכולוגים, אנשי חינוך ומומחים למיניהם אשר יעזרו לנו בכל תמורת תשלום. כך בכל התחומים, הכסף החליף את הקהילה.
דבר אחד לא ניתן להמיר בשום תחליף ואין לו מחיר. מדובר באותה תחושת הביחד, תחושת החום והאהבה שיכולה להיווצר רק בין בני אדם קרובים אשר ביניהם שוררת דאגה כנה ואכפתיות הדדית. הקהילה בה חיינו בעבר שירתה את הצורך החברתי הטבוע בנו משחר בריאתנו והבטיחה את יכולתנו לשרוד ולחיות חיים מלאים ומאושרים. אדם חי לא על הלחם לבדו וגם לא על תרבות הפנאי והצריכה העודפת והמרדף אחר הקריירה ושעות העבודה הרבות. על מנת להיות מאוזנים ומאושרים באמת אנחנו זקוקים ליחס חם ואוהב בינינו.


יתר על כן, עם השנים הפכו היחסים בינינו להיות יותר ויותר קודרים ומלאים בחששות וחוסר אמון. אנשים לא בוטחים זה בזה ובצדק. האגו ששולט ומפעיל את כולנו גורם לנו לשקר, לרמות, לבזות ולפגוע בזולת וכל זה על מנת להרוויח בעצמנו את התענוג הנחשב בעינינו. מושג האושר התעוות ובמקום לחיות יחד בהדדיות ובביטחון, שקענו עמוק לתוך הג’ונגל של הניצול ההדדי. החיים היום מתנהלים על פי החוק “אכול כפי יכולתך” ובעיקר על חשבון האחר.
גלוי לכל כי באופן הנוכחי אין לנו סיכוי להיות מאושרים, אלא ההיפך הוא הנכון. האגו מוביל אותנו במדרון תלול רצוף במשברי ענק עד לריסוק מוחלט ממנו נחויב בשינוי מהותי. חכמים הרואים את הנולד ומכירים את טבע האדם והעולם, מסבירים כי ישנה דרך אחרת לחיות ולא צריך לסבול עד שנחליט לבחור בה, אלא היא ניתנת ליישום ממש עכשיו. הדרך נקראת “אהבת הזולת” והיא המפתח לאושר אמתי ולתחושה של חיים מלאים בביטחון, שמחה ואהבה. רק כך, כאשר נסגל בחברה שלנו יחסים של התחשבות הדדית בין איש לרעהו ונעריך זאת מעל כל היתר, נזכה לגלות עולם אחר שכולו טוב ונטיב ליצור החברתי שאנחנו.