ישנם חוקרים שראו באנשים אטומים, חלקם ראו בהם תופעות סטטיסטיות, חלקם ראו בהם עצי פרי או חיות אבל כולם ניסו להבין את חוקי החברה האנושית.
4 חוקרים חברתיים חלוצים שהניחו את היסודות לחשיבה חברתית:
אדולף קיטלה – בלגי שפעל בעיקר באנגליה. הגדיר את המושג האדם הממוצע
אוגוסט קונט – הפיזיקה החברתית, צרפתי.
מלטוס – חוק האוכלוסין
ספנסר – דרוויניזם חברתי
דורקהיים – נחשב לאבי הסוציולוגיה. מתייחס בעיקר לקיטלה ושואל מיהו אותו אדם ממוצע ומנסה להפריך את מה שקיטלה אומר ביחס לאדם הממוצע. אבל כן רוצה לדבר על חוק הטבע החברתי. עורך את המחקר האמפירי הראשון – בנושא התאבדויות.
האינטואיציה שלנו אומרת שהתאבדות היא עניין אישי. אבל הוא מצא ששיעור ההתאבדויות קשור לחברה ולזמנים ספציפיים. מתאר אותה כתופעה חברתית ולא כתופעה פסיכולוגית. לכל קבוצה ישנם מאפיינים חברתיים שהם אלה שיסבירו את שיעור ההתאבדויות:
התאב' אגואיסטית – קורית בחברה שבה אין לכידות חברתית, בתקופה של א-נומיה – העדר חוק. הקבוצה שתיפגע תהיה קבוצת הערירים
התאב' א-נומית – מצבים של העדר חוק בחברה מסויימת.
התא' אלטראיסיטית – כמו טייסי הקמיקזה או שהידים – לכידות גבוהה מדי. גבולות האני מטשטשים ואני מוכן להקריב את עצמי.
הוא מחפש דמיון סוציולוגי – יכולת להגיד משהו שהוא כללי, מתוך המקרה הפרטני, ולנסות להעמיד אותו למבחן כשמסתכלים על חברה רחבה יותר.
